אברהם והצל
את המערכון הזה כתבתי בשנות הלימודים שלי במכללה. שעליהן העיבו שלהי האינתיפדה השניה וההתנתקות מגוש קטיף שפגעה ונצרבה בי עמוקות. עברו כמעט 10 שנים ופגשתי במערכון הזה מחדש והוא נראה לי לא רע בכלל. אני מעלה אותו כאן משוכתב מעט ומעניין אילו פרשנויות נוספות אפשר לתת לו. במה ריקה, בד לבן מתוח כתפאורה, צל עם מגפון מופיע מאחוריה. צל: אברהם! אברהם!! אברהם נכנס לבמה בריצה, בידו מזוודה, מציץ בשעון צל: אברהם אברהם... אברהם: הנני! צל: איחרת, אברהם. אברהם: סליחה... צל: של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו קדוש הוא... אברהם: מיד אדוני מוריד מהר את הנעליים צל: אברהם אברהם.... לא התכוונתי שתעמוד שם, התכוונתי שתעמוד שם... אברהם עובר בחשש לצד השני של הבמה אברהם: כאן? צל: לא....! אברהם: כאן? צל: לא....!! אברהם : התגיד לי היכן? צל: במרכז! אברהם מציית צל: אברהם אברהם... אברהם: הנני! צל: לך אתן את הארץ הזאת, ולזרעך עד עולם... אברהם מתיישב ופותח את המזוודה, מוציא שמיכת פיקניק ופורש אותה, מוציא תפוחים ובונה מהם פירמידה. לפתע נשמעים קולות נפץ, אברהם סוגר מהר את המזוודה ונשכב עליה כמו במארב, עושה עם הי