אנשים עם ראסטות


בכל מקום רואה

אנשים עם ראסטות

מנגנים בגיטרה

קוראים לי להיות חופשיה כמוהם

לעוף על עצמי

כמו שהם

אנשים עם ראסטות

איך אני קופצת מפה

ונהיית אתם?

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כוס קפה בים

תמונה
קפה לפעמים כשהגוף מלא ולא הכי רוצה לפעמים כשלא צריכה את האדרנלין הזה. אני מספיק בחרדה. אבל לפעמים אני רוצה את התפאורה אישה יפה שותה קפה בים על שיבולת שועל לפעמים אני רוצה להיות התפאורה אז אני מזמינה.
המשך לקרוא

אפשרות לגן עדן

  אפשרות לגן עדן מאת נעמה קאופמן משתתפים איה (תכונה גם "איה של למעלה") סעיד איה של למטה נחש נשמה של איה (תכונה גם "נשמה") זיכרון של סעיד (יכונה גם "זיכרון") על הבמה בלוק לבן וריק עם שתי כורסאות לבנות. תמונה 1 קול פיצוץ ועשן לבן סמיך העשן מתפזר ומתגלה בימת גן עדן, על אחת הכורסאות יושב סעיד. איה מתגלה כורעת על הרצפה, אחרי נפילה. מנערת את השמלה שלה ונושר ממנה אבק. היא מתרוממת ומסתכלת מסביבה. בוחנת את המקום. סעיד שולף באנג. הוא שואף פנימה עמוקות ואז נושף והבאנג פולט שרשרת של בועות סבון.   איה משתוממת. בזהירות היא מנסה לבדוק כמה ממשית המציאות שנקלעה לתוכה. היא ממששת את העצמים, הכורסאות, ומגיעה גם לסעיד.   סעיד: ווהו!!...   (במבטא גיי) איה: אלוהים...? סעיד מגלגל עיניים איה: אתה אלוהים? סעיד עדיין לא עונה, ממשיך לעשן את הבאנג בזעף. איה מתיישבת מולו. כוססת ציפרניים, מנסה שוב: איה: אני יכולה לפגוש אותו? השקט של סעיד מעצבן את איה והיא מתחילה לאבד סבלנות וקמה וצועקת   איה: אלוהים!!!! אלוהים!!! (היא נענית בשקט קרינג'י ובחצ...
המשך לקרוא

אובססיה

היא עמדה בהופעה ולא יכלה להפסיק להסתכל עליו, הוא זז עם כל הגוף שלה והרבה זמן היא לא ראתה כזה כוח חיים מתפרץ, כמו קרן שמש מפזזת.  מאוחר יותר כשהרחבה התרוקנה מההמון היא חזרה לשם לעמוד ולהסתכל, מקווה שאף אחד לא ישים לב שהיא לא שייכת לשם ויגיד לה ללכת, תמיד זה החשש שלה. הלוואי שהייתה מעיזה לגשת אליו אבל היא כלום עכשיו. כדי לעשות משהו היא נכנסת לשירותים שגם ככה לא היה סיכוי להגיע אליהם קודם. היא נראית סבבה, היא קובעת לעצמה, אפילו ממש, סקסית. היא שולחת שוב מבט אל הבמה והלב שלה יוצא אליו ובחוץ סתם בחוץ, נושמת את האוויר של הלילה ויודעת שהיא לא כמו קודם, הבנאדם הזה טלטל אותה והיא רוצה אותו, ממש. היא מרגישה את עצמה נסחפת באשד של אהבה, מתאיינת שם, אחת עם האהבה. איפה אני פה? היא נזכרת לשאול את עצמה ואז היא מזהה, אה, הנה זה קורה לי שוב. היא מכירה את האובססיה הזאת, זה קורה לה עם אנשים וזה קורה לה מילדות, זה הדבר הזה שהיא לא יכולה לספר לאף אחד, אף פעם לא עד הסוף, כי אף פעם לא ראתה את זה קורה למישהו אחר, לא ברמות כאלה.  לא נשארו לה הרבה שעות לישון והיא נוחתת על המיטה בבגדיה, בלי כוחות להתנגד ...
המשך לקרוא