אין עצים בפלורנטין
כוס קפה בים
קפה לפעמים כשהגוף מלא ולא הכי רוצה לפעמים כשלא צריכה את האדרנלין הזה. אני מספיק בחרדה. אבל לפעמים אני רוצה את התפאורה אישה יפה שותה קפה בים על שיבולת שועל לפעמים אני רוצה להיות התפאורה אז אני מזמינה.
פוסטים פופולריים מהבלוג הזה
בור החיים
כל הנשמות עמדו לפני בור החיים. היא סיכמה איתם שהיא מסכימה לקפוץ. שהיא רוצה והרגע היא הייתה שם במעמד הזה. אבל עכשיו היא עברה את השער והיא עומדת על שפת הבור ופתאום זה מכה בה. זה חוזר אליה. הסבל. החיים זה סבל. בעצם היא לא רוצה את זה. לאאאא! היא מנסה להסתובב אחורה ולחזור לשער אבל אין עם מי לדבר. השער הוא חד כיווני ומי שנכנס הוא נכנס. אין חרטות. אבל איפה החמלה בזה? איפה רוח האהבה ללא תנאי? היא אוחזת בסורגים מאחוריה ומנערת אותם בכוח. היייי!!!!! מישהו שומע אותי???? היייי!!!!! בכלל גם עולה על דעתה באותו הרגע שממתי יש פה סורגים בכלל? קודם לא היו פה סורגים. אבל זה בהחלט מרגיש כמו מציאות של סורגים. פי בור החיים הולך ומתרוקן. הנשמות קפצו כבר פנימה. גם איזה מין דימוי זה בכלל "בור החיים". בור זה אף פעם לא דימוי טוב בהקשר של החיים. עד כמה שהיא יודעת. ממש עושה חשק.
אקח לי כדור שינה
אקח לי כדור שינה ואשן כמה שצריך יום, יומיים, 70 שנה כמה שצריך בשביל שיחפשו אותי בשביל שיצטרכו אותי בשביל שלא יוכלו בלעדי ואולי בשנתי דווקא יסתדרו לא, יחפשו, לא יבקשו אקום לי אחרי שבעים שנה ולא חסרתי ואחזור לישון אולי אקום בגלגול אחר שוב צריכה ומחפשת וזאת שאהבתי תישן ואני אעיר אותה והיא תספר לי שהיא הלכה לישון כי לא יכלה יותר להמשיך לחפש אותי
תגובות
הוסף רשומת תגובה