תודעת שואה

 


יש לי תודעת שואה

ואף אחד אצלי לא היה שם

יש אינסטינקט פנימי שאומר לי

לגמור ת'אוכל מהצלחת

אני חלמתי על השואה

מאז הבת מצוה שלי

בגלגול הקודם אולי הייתי שם

יש לי תודעת שואה

כן, יש לי תודעת שואה

 

אנחנו אשכנזים שברחו לפני

לפעמים זה קצת מרגיש לא בסדר

יש לי דודה אחת מאומצת

שהבריחו בקינדר טרנספורט

טכנית, גם היא לא הייתה שם

אני לא עושה אייר בי אנד בי באירופה

אולי הם מחביאים תאי גזים

זה חלק מנשמת האומה הקולקטיבית

שיש לי תודעת שואה

כן, שיש לי תודעת שואה

 

אני כנראה נשמה זקנה

שהתגלגלה לפה בטעות

ביום העצמאות אני קבוע בוכה

יש לנו מדינה אפשר טישו?

אירופה מזכירה לי גם את האינקוויזיציה

וגם את מסעות הצלב

וגם את זה שהאשימו אותנו בדבר השחור...

אולי זה פשוט גן פולני

שיש לי תודעת שואה

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

יפו - תל אביב

  מישה הם שלושה אנשים שמדברים בקול אחד. כלומר בשלושה קולות, אבל סימולטנית, בו זמנית וכך גם מתנהגים. לכן הם יהיו מיוצגים כ"מישה". הם מטיילים בשדרה תל אביבית. שלושתם מחזיקים קדימה רצועה של כלב בלתי נראה ביד אחת וביד השניה אוחזים מעדנות בסיגריה מגולגלת. הם נעצרים כאשר הכלב מטיל את צואתו ואחרי שהוא מסיים הם שולחים ידם לכיסם ומוציאים שקית פלסטיק, אוספים בעזרתה את הגללים ומרחיקים את היד מגופם כאשר הם מטילים אותה אל פח האשפה הקרוב. כל זאת מבלי להפסיק לאחוז בסיגריה בידם השניה אגב שאיפת שאכטות משותפות. בצידה השני של הבמה מתאסף קהל סקרנים קטן. שני שוטרים עם אפודים זוהרים תוחמים את המקום עם סרט פלסטיק. כאשר מישה מגיעים לאחורי קהל הסקרנים הם נעצרים במרחק מה מהם ומאפרים את הסיגריה. מישה: מפריעה הסיגריה? קהל: המממ כאיש אחד הקהל שולפים קופסת סיגריות מכיסם. מוציאים סיגריה ומקרבים ראשיהם כדי להדליק אותה. שתי הקבוצות מעשנות יחד בחשדנות הדדית ושמירה על מרחק ביטחון. מישה: מה קורה? קהל: המממ יש גופה מישה: גופה?? הם מנסים להתקרב קצת כדי להציץ אך הקהל חוסם את שדה הראיה במכוון. הם מפסיקים לנסות. מיש...
המשך לקרוא

אהבה ללילה אחד

  בחור ובחורה יושבים על ספה בדירת שותפים. על השולחן בקבוק יין לבן הבחורה מסיימת לשתות מהכוס ומניחה אותה על השולחן. בחורה: טעים היה בחור: טעים זה מינימום בחורה: לא בהכרח שתדע... יש כאלה שאפילו לשתות לא מזמינים בחור צוחק בחור: מה, אפילו לא מים? בחורה: תתפלא... הבחור קם ומרים את הכוסות מהשולחן. בחור: ומה את רוצה? בתכלס? הרי שניכם באים לאותה מטרה לא? בחורה: מה אני רוצה? הבחור מוציא את הכוסות והבחורה נשארת מאחור על הספה מהרהרת בחור: כן, את יכולה לבקש כל מה שאת רוצה. בחורה: אני לא רוצה כזה הרבה. אני רוצה יחס מכבד. בחור חוזר עם סמרטוט ומנגב את השולחן בחור: נו אבל מכבדים אותך, אף אחד לא עושה משהו בניגוד לרצונך! בחורה: לכבד אותי זה בכלל לא קשור למערכת של מה שאני רוצה או לא רוצה בחור: אז? בחורה: אני מניחה שזה קשור להאם רואים אותי. הבחור מניח את הסמרטוט על השולחן ומסתכל על הבחורה. בלי להתיק את עיניו ממנה הוא מתיישב על הספה כשחזיתו מופנה אליה. הבחורה נרתעת מעט לאחור. בחורה: אתה קצת מלחיץ אותי עכשיו... בחור: הנה אני רואה אותך אבל. תראי כמה אני רואה אותך. ...
המשך לקרוא

אבא מהרי

  הליכה שקטה במקום. שקטה ודואבת. אנשים לבושים לבן. לילה ויש קור מדברי. כוכבים מלמעלה. שותקים. לא מדברים. התאורה משתנה ועל פניהם של העולים צללים של מים. ורשרוש של גלים מתנפצים אל החוף. נעמדים בשורה ומרימים את העיניים לים המשתרע מאופק לאופק. הכל קורה בשתיקה. בלי לדבר. המבטים מופנים אל המנהיג. חלק מהאנשים מניחים את המשא הכבד כי ברור שלא ממשיכים כרגע. ורק המנהיג נשאר עומד. בוהה במים. ניגשת אליו ילדה קטנה ונצמדת לרגלו מחבקת אותה. המנהיג מתחיל לצעוד אל תוך המים. האנשים מביטים בו בחוסר אמון. הוא יורד במדרגות אל תוך המים ולאט לאט הצל עולה עד למתניו. בעקבותיו השאר מחליטים להצטרף. נעים בהיסוס ויורדים במדרגות בעקבותיו. אחרונות נשארות אמא וילדה. הילדה מפחדת להיכנס למים והאמא נשארת איתה. הגברים מתקדמים קדימה אל תוך הצל ונשמע צליל פכפוך המים. האישה קולטת באימה את מה שקורה ומתחילה לצעוק לגבר שלה שיחזור. זה מאוחר מדי והיא מביטה בפלצות בגבר שלה טובע עם שאר הגברים, מנסה לרוץ להציל אותו אבל ביתה מושכת אותה לאחור.
המשך לקרוא